שבעים שנה של מדידת משמעותה של מילה.
Science Advances, 6 במאי 2026 (DOI 10.1126/sciadv.adr4039), פורסם תחילה כטיוטה באוקטובר 2021. Computational Story Lab, אוניברסיטת ורמונט, עם מכון סנטה פה, ה-Complexity Science Hub בווינה, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אוניברסיטת אדלייד ואחרים. מאמצע המאה העשרים מתוארת משמעותן של מילים בדרך כלל לאורך שלושה ממדים: ערכיות (חיובית או שלילית), עוררות (נרגשת או רגועה) ודומיננטיות (שולטת או כנועה). הצוות ניתח לקסיקון של מילים באנגלית שדורגו בידי אנשים וכמה קורפוסים בשפה האנגלית. המחברים מדווחים ששלושת הממדים אינם בלתי תלויים זה בזה, טוענים שכוח, סכנה ומבנה מתארים את המילים טוב יותר, ומוצאים שבקורפוסים שחקרו המילים יושבות בעיקר בצד הבטוח של ציר הסכנה.
במשך כשבעים שנה הונחה משמעותה של מילה על שלושה סולמות: עד כמה היא חיובית או שלילית, עד כמה היא מעוררת או מרגיעה, עד כמה היא שולטת או כנועה. לאורך הראשון נמצא דפוס. אנשים משתמשים ביותר מילים חיוביות מאשר שליליות. באושר ואוסגוד קראו לזה השערת פוליאנה ב-1969, וב-2015 קבוצת ורמונט אישרה אותו בדירוגים אנושיים של 100,000 מילים שנשאבו מעשרים וארבעה קורפוסים בעשר שפות.
מילה יכולה להיספר פעם אחת, כערך בלקסיקון, או להיספר בכל פעם שמישהו משתמש בה. המאמר שפורסם במאי 2026 עשה את שניהם, בסדר הזה.
כשנספרו פעם אחת, המילים הראו ששלושת הסולמות אינם בלתי תלויים. אפילו המילה ״עוררות״ מקבלת ציון על ערכיות ודומיננטיות כמו גם על עוררות. מערכת אחרת של שלושה צירים, כוח, סכנה ומבנה, מתאימה למילים טוב יותר, טוענים המחברים. סכנה בנויה בחלקים כמעט שווים מערכיות שלילית ומעוררות גבוהה, וכמעט כלל לא מדומיננטיות.
אחר כך ספר הצוות כל מילה בכל פעם שהיא בשימוש, על פני קורפוסים באנגלית שכללו רומנים, עיתון, ויקיפדיה, רדיו שיחה מתומלל וטוויטר. המילים ישבו בעיקר בצד הבטוח של ציר הסכנה.
בטוויטר הספירה כללה ריטוויטים: מילה נספרה שוב בכל פעם שציוץ שנשא אותה הועבר הלאה.